הרעל צריך להיות מותאם למכרסם שאותו מדבירים ולמקום שבו מציבים את הרעל. הפיתיון יכול להיות בצורת בלוק,פסטה או גרגירים.
רעל עכברים יכול להגיע בכמה צורות ויש כמה סוגים של פתיונות:
- פתיון נוזלי בצבע כחול למקומות סגורים שבהם אין גישה לבני אדם ובעלי חיים
- פתיון מוצק שיכול לבוא בכל מיני צורות כמו גרגרים או פסטה
- אבקה שמכינים ממנה פתיונות מוצקים. פתיונות אלה יהיו רק במקומות סגורים בלי גישה לבני אדם ובעלי חיים ואסור לשים אותם במקומות שיש בהם מזון ובארונות חשמל
- פתיון נוזלי שמוכן על ידי תרכיז. לפתיון זה יש כמה טעמים בהתאם לסוג שמעדיף בעל החיים שמדבירים.
יש תכשירים שמכילים חומר מר(ביטרקס) להפחתת סיכון לבני אדם וילדים. תכשירים שלא מפחיתים חומר מר לא יהיו בבתים ובבתי ספר\גני ילדים.
הרעלים פועלים על ידי פגיעה במנגנון קרישת הדם של המכרסם ולכן הוא מדמם למוות. יש רעלים שמשפיעים תוך מספר שעות והם לטווח קצר ( רעלים אלה כמעט לא בשימוש בישראל ) ויש רעלים לטווח ארוך שנקראים אנטיקואגולנט שפועלים אחרי כמה ימים. הדברת עכברים יעילה יותר עם הרעלים לטווח ארוך כי העכברים/חולדות הם חיות חכמות עם זיכרון והם יכולים לקשר מאכל מסוים עם תמותה של חבריהם,ויתרון נוסף הוא שיש פחות פגרים בשטח וסיכוי נמוך להרעלות משנה.
בכל מקרה של עבודה עם רעל עכברים כדאי לפנות למדביר מנוסה שיעשה את העבודה. המדביר יודע לזהות בדיוק איזה סוגים של מכרסמים צריך להדביר, איפה לפזר את המלכודות בצורה חכמה ואיך לבצע את העבודה בצורה יעילה ובטוחה.
יש לוודא לפני תחילת העבודה שאתם מזמינים חברת הדברה יש היתר הדברה למכרסמים של המשרד להגנת הסביבה.
